חנוך קליין

חנוך נולד בכ"ח אדר א' תש"ו, 1946  וגדל  בבני ברק שם ספג את אהבתו לחזנות בבית כנסת בית במברגר של הקהילה הדתית לאומית בו נהגה המשפחה להתפלל. בעל התפילה בבית במברגר היה ישראל ינאי ז"ל, ממנו למד חנוך חלק מהמנגינות אותם אימץ כשהיה הוא עצמו בעל תפילה.

כאשר למד חנוך בישיבת נחלים הוא שמח להיות בעל תפילה וגם כשהיה צורך בבעל קורא נענה תמיד ברצון.

בהמשך דרכו היה בעל תפילה בימים הנוראים בבתי כנסת במקומות מגורינו.

בשנת 1977 כשעלינו לאלקנה עם עוד ארבע עשרה משפחות המייסדים לקח כל אחד אחריות על דבר מה הקשור לחיי הציבור והקהילה.  בין שאר הדברים שחנוך לקח על עצמו היה לדאוג "ליידשקייט" – לאווירה בבית הכנסת ובתפילות.

לחנוך היה חשוב שהתפילות יתנהלו בצורה שקטה וללא דיבורים. "ההוד וההדר בתפילה" היו חשובים מאוד לחנוך והוא היה שותף פעיל להקמת מבנה בית הכנסת 'אשל אלקנה' ולאחר מכן פעיל מאוד בעיצוב ויציקת התכנים בתפילות היומיום, השבתות והחגים וכן בשיעורים, ובעיקר בשיעור הדף היומי ובשאר חיי הקהילה.

חנוך הצטיין בקול ערב ונעים, ומהקמת היישוב ועוד יומו האחרון, גם בתקופות בהן כבר חלה,  היה שליח הציבור הקבוע בימים הנוראים. הוא הדגיש תמיד שהוא לא חזן אלא בעל תפילה וככזה היה לו חשוב מאוד שהציבור ישתתף בתפילה וירגיש חלק. חנוך הנהיג ניגונים קבועים שציבור החברים הכיר ואהב מה שגרם לכך שכולם ציפו כל השנה לתפילות הימים הנוראים של חנוך. במהלך התפילות בהן היה חנוך בעל התפילה הציבור לקח חלק פעיל בשירה והתפילה הייתה מאוד מיוחדת ועוצמתית.

לפני הימים הנוראים ערך חנוך לבקשת כמה חברים ערב הקלטה של התפילה עם הניגונים המיוחדים שלו על מנת שיוכלו ללמוד ולהיות בעלי תפילה כמוהו. בנוסף הוא נתן להם מניסיונו טיפים כיצד לשמור על הציבור ערני ושותף לאורך כל התפילה (ההקלטות מצורפות בתחתית העמוד).

חנוך הקפיד מאוד שלא להטריח את הציבור, והשתדל שלא לחזור על אותה מילה פעמים רבות, אלא התאים את הניגונים כך שיתאימו למילות התפילה.

צעירי הישוב  שגדלו והתפללו בבית הכנסת 'אשל אלקנה'  ינקו את נוסח התפילה המיוחד של חנוך  וחלקם הם היום בעלי תפילה בעצמם. הם מספרים שהתפילות והניגונים של חנוך מתנגנים בראשם גם כשהם שומעים בעלי תפילה אחרים.

חנוך היה בעל הקריאה הקבוע בבית הכנסת. למרות שלאחר כל כך הרבה שנות קריאה בתורה הוא הכיר כבר בעל פה את טעמי כל פרשה ופרשה, בכל זאת הוא היה משכים מדי שבת ועובר על הקריאה על מנת לדייק בקריאה.

חנוך רצה להעביר את אהבת הקריאה בתורה גם לילדי אלקנה ולכן פתח חוג ללימוד טעמי המקרא. כל ילד שידע לקרוא הוזמן להשתתף . וכך בכל שבת ב 12.00 היו מתקבצים ילדים בגילאים שונים ולומדים את הטעמים כך שעד בר המצווה שלהם הם שלטו היטב בטעמים.

לזכרו של חנוך לקח על עצמו תלמידו אסף שפירא להמשיך את המפעל  המבורך.

לא רק את פרשיות התורה קרא חנוך אלא גם את מגילת אסתר ולא רק בבית הכנסת אלא בכל מקום שם נדרש בעל קורא ביישוב או מחוצה לו.

מדי שנה היה חנוך מארגן אוטובוס מהישוב לתפילת הושענא רבה בכותל המערבי. ברבות השנים התפילה שבה חנוך היה חזן משכה מתפללים נוספים שהגיעו לכותל מכל קצוות הארץ.