מאיר שטינר

מאיר שטינר נולד ב-ל' בסיוון תש"ז (17/06/1947), בבי"ח בלינסון בפתח תקווה פלסטינה. בנם הבכור של רבקה ומיכאל אהרון שטינר, אחיהם של פנחס ויעקוב. אב לדויד, לאה, שמואל, צביה ונחום. סב ל- 23 נכדים ו- 5 נינים. מאיר היה דור שני לילידי הארץ מצד אמו. אביו מיכאל, היה הצעיר מבין שמונת ילדי משפחתו שהתגוררה בפורוסלו בהונגריה (עלה בגפו בגיל 17 לפלסטינה ,בתקופת מלחמת העולם השנייה).

 

המשפחה התגוררה בפרדס חנה. שם למד מאיר בבית הספר היסודי ואחר כך במדרשיית "נועם". מאיר התבלט כילד נבון, עליז, חייכן, פעלתן ושובב. בילדותו נהג ללכת עם אביו לבית אבות בפרדס חנה בתקופת החגים, כדי לתקוע בשופר למתפללים בבית הכנסת. מאז במשך כל חייו המשיך לתקוע בשופר בבתי כנסת בראש-השנה וביו"כ. את כישוריו במקצוע החשמל רכש, כאשר בילה את חופשות ביה"ס היסודי בחשמליה בפרדס חנה. הידע הרב והמיומנות הגבוהה בעבודות החשמל סייעו לו רבות במהלך חייו. במדרשיה הוא בנה מערכת קול ותאורה להצגות של המחזור. בצבא ובקיבוץ הוא עבד במערכות חשמל שונות, כאחראי על מכונת ייבוש תמרים במפעלי אזור בית שאן, בהרכבת מזגנים בקיבוץ וכו'. מאוחר יותר כשעלה לאלקנה,, מאיר היה זה שטיפל בגנרטור שקרס, לפני חיבור היישוב לרשת החשמל. בנוסף, הוא היה אחראי על הקרנת סרטים לתושבים, במגרש הכדורסל בראשית ימי היישוב.

 

מאיר התגייס לנח"ל במסגרת גרעין שח"ל. שם הכיר את בלה אנקר, שהייתה גם היא חברת גרעין. במסגרת זו, שהו לסירוגין בקיבוץ טירת צבי בעמק בית שאן ובהיאחזות הגלבוע. לקראת סיום השירות בלה ומאיר נישאו ועברו להתגורר בפתח תקווה. מאיר עבד כמנהל מכירות בחברת "טלרד", במקביל לעבודה מאיר למד לתואר A.B בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן ולימודי התמחות מנהלים בכירים בבית ברל. לאחר מספר שנים עבר לחברת "תדיראן", שם ניהל את תחום שיווק מוצרי צריכה. בגיל 40, יחד עם שותף, הקימו בפתח תקווה סוכנות ביטוח בשם "ביטחון ורעות". לצורך זה סיים לימודי תעודה בביטוח חיים וביטוח כללי. בערוב ימיו נפרדו השותפים. מאיר פתח סוכנות ביטוח חיים במרכז המסחרי באלקנה בשם "בטוח ורענן". חבריו הרבים נהגו לבקרו במשרד ולהתייעץ אתו לא רק בענייני ביטוח. מאיר מאד נהנה מהעברת משרדו לאלקנה, הצטער שלא עשה זאת קודם.

 

לאחר מלחמת יום כיפור, נדבקה המשפחה בחיידק ה"מתנחלים" ומאיר חבר לתנועת "גוש אמונים". מאיר ובלה נרשמו לגרעין "מערב שומרון" שלימים ייסד את היישוב אלקנה. הוא היה שותף לסיורי השטח בהרי השומרון, כדי לאתר נקודה מתאימה להתיישב בה ולבחירת המקום הנוכחי. ב- 17 במאי 1977 נכללה משפחת שטינר בין 15 המשפחות הראשונות שעלו לייסד את אלקנה. מאיר עלה ליישוב עם אשתו ושלושת ילדיהם: דוד, לאה ושמואל.

 

בשנת 1979 היו חסרים קצינים ביו"ש ומאיר התנדב לצאת לקורס קצינים בבה"ד 1 במצפה רמון. כשסיים את הקורס, הוקמו גדודים ביו"ש ומאיר שירת כמ"פ מפקדה במילואים. במהלך השנים, זכה מאיר להערכה רבה על תפקודו, הועלה לדרגת סגן אלוף והיה מפקד חבל אפרים (תפקיד מקביל למג"ד). לאחר פירוק הגדודים (בהשפעת מפקד פיקוד מרכז דאז, עמרם מיצנע, שלא תמך בהתנחלויות, פורקו הגדודים ביו"ש וחיילי המילואים הוצבו להגנה מרחבית). מאיר הפך מפקד הגמ"ר חבל אפרים ביו"ש.

 

מאיר היה פעיל מאוד ביישוב. הוא שימש כחבר מועצה במשך כ 20 שנה ותרם רבות לפתרון בעיות שונות, באופן יצירתי ובחשיבה מחוץ לקופסא. מאיר תמיד חיפש אתגרים, מטרות ויעדים חדשים. המוטו שלו היה שכל עוד האדם חי, הוא צריך להציב לעצמו מטרות ולפעול להגשמתן. ברוח זו הוא היה מעורב בהקמת מערכות החינוך השונות ביישוב ובבניה הציבורית: שיפוץ בניין המועצה, בית כנסת "מורשת יהודית" ופרוייקט "חיות" בשכונת ה-220 (40 בתים). כמו כן, הוא דחף להקמת "השכונה הצפונית", כפתרון דיור עבור בני אלקנה ונלחם על קידום הפרויקט, גם כאשר היה נראה שהוא לא יצא לפועל (בשל נסיבות פוליטיות וכן בשל עלויות הפיתוח הגבוהות). מאמציו נשאו פרי וכיום זו אחת השכונות היפות באלקנה ושניים מבניו, דוד ושמואל, בנו בה את ביתם. מאבקים נוספים שמאיר הוביל היו הפיכת אלקנה למועצה מקומית (לאחר פרישה מהמועצה אזורית שומרון, והמאבק להזזת תוואי גדר ההפרדה מערבה ליישובי שער השומרון - כך שייכללו בשטחי "ישראל הקטנה".

 

מאיר אהב מאד חזנות. הוא ארגן שבתות חזנות ביישוב והיה לו אוסף גדול של שירי חזנות בדיסקטים ובמחשב. כמו כן, הוא אהב לבנות ולתקן דברים. אהבה מיוחדת הייתה שמורה לו לעתיקות: מכונות עתיקות, כלי עבודה, כלים חקלאים עתיקים וריהוט עתיק. היה לו אוסף של מכונות כתיבה עתיקות ומכונות חישוב שהועברו לבנו שמוליק. הוא אהב לנסוע לטייל בארץ ובעולם. את עיקר מרצו ואהבתו הוא השקיע במשפחה, ב- 5 ילדיו ונכדיו הרבים,  כולם מתגוררים באלקנה (כולל ניניו שאותם לא זכה להכיר).

 

מאיר חלה בסרטן בשנת 2012 ונפטר ב-ג' בתמוז תשע"ג בבית החולים בלינסון. בן 66 היה במותו. לאחר פטירתו נקרא על שמו מועדון ה-50+ (מועדון לגיל השלישי באלקנה, אותו הקים ביחד עם צביה מינצר ז"ל):  "בית המייסדים ע"ש מאיר שטינר".

 

ת . נ . צ . ב . ה