רבקה ויהודה קנולר *
באנו, ראינו, נשארנו
עברנו לאלקנה מרמת-גן עם שלוש בנותינו: עפרה, עדה ואביטל. הבן הבכור שלנו, רפי, כבר היה חייל ולכן היה מעט מאוד באלקנה. שמענו מ'רמת גנים' אחרים, חנוך ומלכה קליין, שאתם התפללנו באותו בית-הכנסת, שמתארגנת קבוצה של 'רמת גנים' ו'בני ברקים', במסגרת גרעין 'מערב השומרון', להתיישבות במערב השומרון. היינו חברי הגרעין כמעט הכי מבוגרים, חוץ מבני הזוג צונץ. עם זאת, כקיבוצניקים לשעבר (שנינו יוצאי קיבוץ בארות יצחק), רצינו להספיק לעשות עוד מעש חלוצי אחד, כל עוד יש לנו אנרגיות.
משפחה זה הכל
- רפי נשוי ואב לבת (סטודנטית לרפואה), חי בארה"ב.
- עפרה נשואה ואם לארבעה ילדים וארבעה עשר נכדים, מתגוררת ביונתן ברמת-הגולן.
- עדה ז"ל נישאה ליעקב שטיינר (אחיהם של מאיר ז"ל ופנחס), בנו את ביתם באלקנה. להם יש ארבע בנות ושנים עשר נכדים.
- אביטל נשואה ואם לארבעה ילדים, מתגוררת במכבים.
סיפורים מהשנים הראשונות
- עלינו לקרקע במאי 1977 כחלק מ-15 המשפחות הראשונות. אני הייתי במזכירות הגרעין, ולפני העלייה לקרקע, חיפשתי אנשים שיהיו מעוניינים להתיישב ביישוב החדש. רוב האנשים אליהם פניתי, העדיפו להצטרף רק לאחר שיוקם היישוב.
- בהתחלה חשבנו שיהיה צורך להקים מטבח שיתופי בבניין המשטרה הירדנית. אבל ישראל גלילי ויגאל אלון הפתיעו אותנו ודאגו לנו (באישורו של שמעון פרס) לאשקוביות.
- אני (רבקה) עבדתי במזכירות היישוב. ישבנו יחד, ניסן סלומינסקי, מאיר שטיינר ז"ל, שמואל גורפינקל, טוליו אפל ז"ל (יתכן ועוד אנשים), וכתבנו את העקרונות המנחים של היישוב.
- כיוון שהיינו מספר מועט של תושבים, אז הילדים הגדולים שלנו השתתפו בכל הפעילויות של המבוגרים, כמו: הרצאות, טיולים, סרטים ועוד.
- הייתה תורנות קניית מצרכים, כיוון שלא הייתה בישוב מכולת (עד שהוקמה על ידי מרדכי צונץ ז"ל). התורן היה עובר מבית לבית ולוקח הזמנה של מוצרי חלב וכדומה. אחר כך נעשתה קנייה מרוכזת בעיר עבור כולם.
- היישוב לא היה מחובר לקו מים. את המים קיבלנו ממיכלית שהגיעה ליישוב פעם-פעמיים ביום. קרה שאם מספר משפחות עשו שימוש במכונת כביסה באותו הזמן, שכן שהתקלח במקביל, היה נותר ללא מים באמצע המקלחת...
- היו הקרנות של סרטים בבניין המשטרה. כולם היו מתכנסים ומביאים אתם כיסאות נוח, כדי לצפות בסרט.
- כדי שהיישוב יישאר עם מניין ומספיק שומרים, הייתה גם תורנות מי ייסע להורים לשבת.
- היו הרבה מאוד פעילויות חברתיות והאווירה הייתה משפחתית מאוד. היו מסיבות פורים שהכנו הופעות לקראתן. אני זוכרת שההופעות כללו גם מסרים פוליטיים ואקטואלייה (למשל שיר על אוטונומיה).
- בשנת 1980-81, מספר אנשים מהיישוב ובתוכם גם אני, שבתנו רעב מול הכנסת כדי שבגין יקצה עוד אדמות להקמת התיישבויות נוספות בשומרון.
המתנדבים בעם
- כדוברת אנגלית, היה לי תפקיד לארח אורחים רשמים שהגיעו לבקר ביישוב, ולערוך להם סיור. בין האורחים היה גם ג'ורג' בוש (האב), בהיותו סנטור, וכן תורמים למיניהם.
- בשלב מאוחר יותר, כשראיתי שהילדים מסתובבים הרבה בחוץ ואינם קוראים ספרים, אספתי מחברי היישוב ספרי קריאה, שהיוו את הבסיס לספרייה הציבורית שהוקמה בהמשך.
- יהודה היה עסוק בעניינים טכניים לקראת הקמת בית הספר הראשון. בנוסף, הוא תיקן את כל מכונות הכביסה שהתקלקלו ביישוב (באותו הזמן, אף חברה לא הסכימה לשלוח טכנאים לשומרון כדי לתת שירות).
- יהודה גם השתתף בתורנות השמירה. בערבים אפשר היה לראות את צלליתו, כשהוא מפטרל עם הנשק, והחתול שלנו (פריץ) והכלב (דקי) צועדים אחריו.
אחד, יחיד ומיוחד
מייחד את אלקנה שקט, אוויר צח ואסתטיקה. זה יישוב נקי ויפה מאוד ותושבי היישוב אנשים טובים.
הנה נאחל
מאחלת ליישוב שימשיך לגדול, להתבסס ולהעמיק שורשים. שיצמיח עוד ועוד דורות של אנשים טובים ואוהבי הארץ, לתפארת ולגאוות מדינת ישראל.
ריאיון מצולם עם רבקה ויהודה קנולר
מתוך סדרת ראיונות עם מייסדי אלקנה. הראיונות בוצעו על ידי אמציה האיתן (אולפני אתרוג) ורונית זילברשץ, בקיץ תשע"ז (2017) - לקראת חגיגות הארבעים לאלקנה. הראיונות שימשו כחומרי גלם להכנת סרטון על תולדות אלקנה. הם אינם ערוכים ואורך כל אחד מהם כחצי שעה.
נושאים עיקריים בריאיון עם משפחת קנולר: תנועת ההתיישבות לאחר מלחמת יום כיפור, ההצטרפות לגרעין מערב השומרון, מבוגרים ביחס למשפחות הגרעין, העלייה לקרקע, מים במיכל וחשמל מגנרטור, הדרך לאלקנה, תגובת המשפחה המורחבת לעלייה לאלקנה, ביקורי אחמי"ם באלקנה, יחסי הגומלין עם הכפר מסחה, מערכת החינוך בראשיתה, עקרבים, חיי התרבות ביישוב החדש, שמירה וביטחון, טיולי יום שישי עם שמואל גורפינקל, שלושת גלי העלייה עד לבניית בתי הקבע.
