נאוה ושאול יהלום*
באנו, ראינו, נשארנו
הגענו לאלקנה מתל-אביב (שם גרנו 10 שנים מאז נישואינו) בשנת 1977, חודשיים אחרי עליית היישוב וייסודו. עלינו זוג (נאוה ושאול) ושלושה מילדינו: שי, אוריאל ומיכל. כאן באלקנה נולדה בתנו אורית. במשך 7 שנים ראשונות גרנו באשקובית ('הרכבת') ואחר כך עברנו לביתנו ביישוב הקבע, בשכונת ה220.
משפחה זה הכל
שלושה מילדינו גרים באלקנה: אוריאל ונרד יהלום, מיכל ושמעון פינטו ואורית ונדב קציר. נרד היא בת למשפחת זכריה, גם הם תושבי אלקנה, שעלו ליישוב ב'עלייה השלישית' בשנת 1979.
סיפורים מהשנים הראשונות
- בשנים הראשונות היינו מגובשים מאוד. ביקורים וקידושים, משפחה אצל משפחה כל שבת. המסיבות היו משותפות לכל היישוב והיה שמח. בשמחת תורה היו חבורות שעוברות בבתים בשירה וריקודים. כל לידה ושמחה (חתונות, בריתות ועוד) נחוגו בשיתוף כל החברים.עד היום הקשר בין המשפחות הדוק. לדוגמא: אם יושבים "שבעה" החברים והשכנים מתארגנים לתפילות, ארוחות וכו'.
- מסיבות פורים היו שם דבר ומהמערכונים של הלל וייס ושלי התגלגלנו מצחוק. אחד הקטעים הזכורים לי שהצגנו, שכמעט כל משפחה בנתה גם 'דירת הורים' ובעוד כמה שנים הבנים ידאגו שאנחנו נעבור לדירה הזו.
- אספקת המים הייתה ממיכל מרכזי על גג המשטרה, שמתמלא ממשאיות מים. היו הרבה שבתות וחגים עם מחסור במים. גם החשמל סופק מגנרטור והפסקות חשמל היו בלי סוף.
- היה רק טלפון אחד ביישוב - בבניין במשטרה (אז עוד לא היו טלפונים סלולארים). בלידה הראשונה (של תהילה וייס), חיכו כולם ליד הטלפון במשטרה לשמוע מה תמי ילדה (אכן תהילה נולדה אחרי שני בנים, הבת הראשונה שנולדה ביישוב).
- מכולת אמיתית עדיין לא הייתה, ואת אספקת הלחם, החלב והגבינות, סיפקו מרדכי צונץ ז"ל וצבי מואטי ז"ל. בלילה היו באים התושבים וממלאים מה הם רוצים, ברשימה שעל דלת המשטרה. למחרת הם היו מביאים בדיוק מה שהזמינו. צביקה לשם ושילה הרשושנים באו פעם בשבוע עם עגלת פירות וירקות.
- בהתחלה היה ויכוח גדול היה עם גרעין 'מעוז עלייה', שעלו מברית המועצות ושאפו להתגורר לצדנו באלקנה. בסופו של דבר התחברו כולם והשתלבו ביישוב הקבע באהבה רבה.
'העבודה היא חיינו'
אני כיהנתי בתפקידים במפד"ל (המפלגה הדתית לאומית). בעת העלייה ליישוב עמדתי בראש המשמרת הצעירה של המפד"ל ואחר כך נבחרתי לכנסת וכיהנתי בארבע כנסות (13, 14, 15, 16). בנוסף, כיהנתי גם כשר התחבורה. נאוה עבדה בתחום החינוך המיוחד. כשעלינו ליישוב היא הייתה מנהלת בית ספר לחינוך מיוחד בראש-העין ('נאות אילנה'. ע"ש אילנה גברא ז"ל, תושבת אלקנה ומורה בבית הספר, שנהרגה בתאונת דרכים). אחרי הניהול, נאוה כיהנה כמפקחת על החינוך המיוחד במשרד החינוך.
'המתנדבים בעם'
בשנים הראשונות של היישוב, כיהנתי כחבר ועד ונאוה ריכזה את הקייטנה בקיץ.
אחד, יחיד ומיוחד
- ייחודה של אלקנה הוא באופי ההדוק (כמעט משפחתי) של משפחותיה.
- הרבה מאמצים נעשו ונעשים לטובת מוסדות החינוך, עם דגש מיוחד לחינוך המיוחד (באלקנה בתי ספר לחינוך מיוחד ביישיבה ובאולפנה).
- מועדון גיל הזהב, שנוסד ביוזמת צביה מינצר ז"ל, הוא מועדון ייחודי ופעיל מאוד.
- גם בתקופות של בחירות למועצה, לרוב, מערכות הבחירות מאופקות ונעשות ברוח טובה.
- באלקנה נוסדה 'מכללת אורות' שמוסיפה לאווירת החינוך וההשכלה.
- בתי הכנסת פעילים מאוד ויש מדרשה ו'כולל' ושיעורים קבועים.
- יחד עם השמחות, אלקנה מתייחדת עם בניה שנפלו במערכות ישראל. בליל יום הזיכרון מתקיימת עצרת מרכזית ובה מזכירים את כל הנופלים במערכות ישראל, קרובי משפחה של התושבים. הטקס מושקע ומרגש מאוד ובאים אליו גם תושבי היישוב שעזבו את אלקנה. בני אלקנה שנפלו מהווים מופת, ועולים בזיכרון כל התושבים באופן קבוע. גרעין אריאל על שם אריאל חובב הי"ד מופעל על ידי בני הנוער עם פעילות ענפה כולל קייטנת קיץ ארצית לבעלי צרכים מיוחדים. שנים רבות היה נערך מירוץ על שם יואב הרשושנים הי"ד והרבה מתושבי היישוב התנדבו בניהולו ובהכנותיו. כמובן אנו זוכרים תמיד את תושבי היישוב שנפרדו מאיתנו בדמי ימיהם ומשתדלים להשתתף באזכרות לזכרם.
הנה נאחל
אנו מברכים את חברינו תושבי אלקנה: שמחות בכל בית, הצלחה לכל בוגרינו (וכמובן התושבים בכל מעשיהם), שתמשיך הרוח הטובה לשלוט ביישוב ושנרחיב גבולנו ונוסיף תושבים ומוסדות.
