לאה כץ - אמנית טלאים

תוכן:

לאה כץ - אמנית טלאים

[תיעדו: ורדה גורפינקל ואסתר יוגב, תשפ"ד 2023]

 

ביתם האתני של לאה ומנחם כץ, שבחזיתו כלים מכלים שונים בצבע הטורקיז,  קורא לנו מרחוק...

 

לאה בלה כץ לבית רפפורט, נולדה בפתח-תקוה בשנת 1951. בשנת 2006 עלתה לאלקנה לשכונת ה-220.

לאה אחות במקצועה. עבדה בבית חולים שניידר במחלקת התאוששות ילדים, לאחר מכן עברה לדיאליזה וכיום היא פנסיונרית.

 

לאה האמנית - למדה בשנקר אומנות אתנית ועוסקת בעבודות טלאים. היא ממחזרת בדים ישנים, מחברת פיסות בד מגוונות והופכת אותם ליצירות מרהיבות. יצירות אלו תלויות ברחבי ביתה הנראה כמוזיאון. היא משתמשת בטכניקות עבודה מסורתיות, של חיבור שלוש שכבות: בד בסיס, שכבת מילוי ובד עליון. לרשותה עומדת מכונת תפירה ישנה שלדבריה נותנת לה השראה.

 

לאה: "שנות הילדות שלי היו שנות החמישים - שנות "הצנע" במדינה שזה עתה קמה. הסביבה ואורח החיים שהכרתי תאמו את המציאות הזו - אלתור חומרים זולים ומחזור. בבית הוריי הייתה מכונת תפירה "זינגר" ששירתה את אמי בתפירת ביגוד למשפחה. את יצירותיי ונטייתי דווקא לתחום הטלאים,  ספגתי מתקופה זו. הסגנון שאימצתי הוא מסורתי עם דגש בניצול בדים ממוחזרים, בדי ריפוד, נפל בד מחנויות ובדי דמשק אוריינטלי משווקי העיר העתיקה בירושלים."

 

לאה יוצרת לפי אירועים. שמחות משפחתיות מהוות רקע משמעותי לעבודותיה. למשל: חופה המיועדת לילדים ולנכדים. השנה הוסיפה לה לאה את הפסוק: "שאי סביב עיניים וראי כולם נקבצו לך כי הנה כעדי תלבשי ותקשרם ככלה" - לזכרה של עדי ז"ל, בתם הבכורה של לאה ומנחם, שנפטרה בערב פורים תש"פ.

 

לאה חברה בעמותת "אגודה ישראלית למעשה טלאים".  העמותה מקיימת סדנאות מקצועיות לאורך השנה. כמו כן, מדי שנה נבחר נושא שנתי לאורו יוצרים האמנים. במסגרת הנושא השנתי "הבית", בחרה לאה להכין יצירה על "הבית הלאומי". היצירה תלויה על אחד מקירות ביתה וניתן לראות בה את מפת ארץ -ישראל הנפרשת כרצועה כמו דפדפת/אקורדיון פתוח. מקרוב ניתן להבחין גם באדוות גלי הים. את הבדים לאה צובעת בצבעים טבעיים הנוצרים מקפה, תה, קליפות בצל, ברזלים חלודים ועוד. יצירת הבית הלאומי היא העבודה האהובה עליה ביותר.

 

עבודות נוספות הראויות לציון:  

• ספרייה בה נראים מדפים ועליהם כותרים של ספרים.
• מדפי ספרים ובהם ספרי ילדים נוסטלגיים עבורה.
• קפלן (מעין גלימה) אוזבקי - העשוי ממטפחת של סבתה.
• תיקים צבעוניים - מבדים ממוחזרים.
• מפת שולחן - מעניבות של גברים.

עבודותיה של לאה הוצגו בתערוכות בירושלים ובהיכל-התרבות בפתח תקווה. אם חשקה נפשכם לקנות יצירה מפרי ידיה, הרי שאין לכם סיכוי. לאה לא מוכרת את יצירותיה והיא נהנית להעניק אותן כמתנות.

לאה מפליאה גם לכתוב ולחרוז חרוזים. באלבום התמונות למטה מצורף גם השיר שכתבה: "מול רקמת חיי".