
רחל ויהודה וייס *
-
באנו, ראינו, נשארנו
עלינו לאלקנה מבני ברק בחודש אלול 1979. הגענו ליישוב עם 5 ילדים.
משפחה זה הכול
- דוד - גר באלקנה, שכונת 34, עוסק במחשבים (4 ילדים).
- ישעיהו - גר בפ"ת, עוסק במחשבים, עובד בכיר בתעשייה האווירית (4 ילדים).
- מירי - גרה במודיעין, עוסקת במחשבים (3 ילדים).
- מני - גר בנהריה, מלמד מכטכניקה, למד הנדסת אלקטרוניקה (4 ילדים).
- יעל - גרה באשדוד, מורה למדעי המחשב – עושה הסבה לסיעוד (3 ילדים).
"חוק הדתיים השלובים"
דוד ודינה ומשפחתם גרים בשכונת ה-34 באלקנה.
"העבודה היא חיינו"
רחל הייתה מורה מעל לשלושים שנה, מחנכת ומורה לטבע בקיבוץ לביא, אח"כ בהדר יוסף, בפ"ת ובאלקנה.
סיפורים מהשנים הראשונות
- התבקשתי להכין חמין לשמחת תורה בסיר של 10 ליטר. יצא נהדר לטעמי. שאלו איך אני משחימה את החמין ועניתי "הזמן על הפלטה". שיחת היום בבית הכנסת בחג הייתה "מה משחים את החמין" וכל אחת מהנשים הביעה את דעתה.
- כשנכנסנו לאשקובית הגדולה (כי היו לנו 5 ילדים) לא היו לנו מים במטבח. אליהו ליסיצין בא, פתח את הקיר, את החרסינה והראה לי שצינור המים מקופל וסתום. הוא הסביר שסגר אותו בגלל זרימה חזקה של המים. שאלתי "אתה עשית זאת? למרות שידעת שלא יהיו מים במטבח?" והוא ענה: "כן". זו הייתה טראומה עבורי!
אחד יחיד ומיוחד
שזה הבית שלי
שינוי לטובה
לשפר חינוך למצוינות, יש ביישוב ילדים נהדרים שמחנכים אותם לבינוניות.
הנה נאחל
שהיישוב ישגשג וימשיך לפרוח ולא יהיה ממש עירוני, שיישאר בנוסח כפרי.