
עליזה ואברהם וייס *
באנו, ראינו, נשארנו
אנו משפחת וייס, ההורים עליזה ואברהם וחמישה ילדים, עלינו לאלקנה בשנת 1979. גרנו בבני ברק, בדירה גדולה יפה ומסודרת, ממנה עלינו להתנחלות אלקנה. גרנו באשקובית קטנה, עם נוף של עצי זית והמון המון אבנים מסביב. הכבישים לא היו סלולים, המים הגיעו במיכלית, החשמל סופק מגנרטור ואברהם יצא לשמור בלילות, אבל הרגשנו שהגענו הביתה.
"חוק הדתיים השלובים"
ב"ה כולם גדלו והתחתנו, והתפזרו ברחבי הארץ ואפילו בחו"ל.
- הבן ניר נשאר נאמן לאלקנה ומתגורר עם משפחתו המקסימה בשכונה הצפונית.
- בתנו הבכורה טלי התחתנה עם בן הישוב, זוהר כהן, וזכינו שאביו יצחק כהן הוא המחותן שלנו.
- נכדתנו איילת השחר גרה עם בעלה ובנה בביתו של יצחק כהן פה באלקנה, וזה אושר גדול עבורינו.
"העבודה היא חיינו"
עליזה - גם לאחר המעבר לאלקנה, המשכתי לעסוק בהוראה ונסעתי יום יום ללמד בבית הספר בגני תקווה.
אברהם - היה מנכ"ל אולפנת אמנה בכפר סבא והמשיך בתפקידו שנים ארוכות עד שפרש לגמלאות.
סיפורים מהשנים הראשונות
- בשנים הראשונות למגורינו באלקנה, לא היה ניתן להשיג טלפון ביישוב. זה היה החלק הקשה ביותר. הניתוק הכפוי מהמשפחה הקרובה והמורחבת ומהחברים היה מאתגר מאוד. התקשורת היחידה הייתה על ידי טלפון ציבורי שהוצב ליד גן המשחקים ופעל באמצעות אסימונים. כל מי שעבר ליד הטלפון כשהוא צלצל היה צריך לרוץ ולקרוא למשפחה שקיבלה את השיחה. "היו ימים". לאחר שנים באשקובית, עברנו סוף סוף לביתנו הגדול והמרווח בשכונה שנקראת היום שכונת ה 220 . שם זכינו סוף סוף בטלפון קווי משלנו.
- זכור לי שהחיים באלקנה התנהלו ברובם מחוץ לאשקובית הקטנה והצפופה. האירוח היה פשוט בחוץ. את הילדים לא ראינו במשך היום , הם היו רוב הזמן עם החברים וילדי השכנים ושיחקו ברחבי הישוב. באותה תקופה בתנו הבכורה, טלי, למדה באולפנת כפר פינס. בננו ניר למד במכינה בכפר סבא. שאר הילדים השתלבו מיד בבית הספר הקטן באלקנה: ינון בכיתה ה', אודי בכיתה ב' וחגית בכיתה א'. מול האשקובית שלנו הוקם מגרש משחקים קטן, וכמובן שברגע שהגיעו לשם הילדים לשחק, גם ילדי יצאו החוצה והצטרפו אליהם בשמחה. באוירה כזאת לא נותר זמן וחשק לשעורי הבית.
אחד יחיד ומיוחד
אלקנה שהיתה קטנטנה כשהגענו אליה, גדלה וצמחה מאוד מאז. נבנו מוסדות חינוך, שכונות חדשות, הישוב תוסס ומלא בפעילויות תרבות. האווירה מיוחדת, עושר תורני ושיעורים , פעילויות צדקה ומעשי חסד רבים . וכמובן שיש לנו את מועדון ה 50 פלוס שמכניס המון תוכן לתושבים הוותיקים. יש בו המון תוכניות מעולות, וכולם מתקבלים בברכה ובסבר פנים יפות, תושבי אלקנה ותושבי הישובים השכנים. בנוסף, התברכנו בראש מועצה חרוץ ונמרץ שדואג להתפתחות הישוב ומשקיע רבות בפיתוחו. לשמחתי אלקנה דואגת לתושביה הוותיקים - ואני מתכננת להמשיך ליהנות באלקנה, במסגרת הדיור המוגן המוקם בה.
הנה נאחל
מאחלת לאלקנה שתמשיך להתפתח ולפרוח , ותשאר הפרח היפה של השומרון.
אברהם ז"ל אהב את אלקנה והיה גאה בה.
היה לו חשוב מאוד שאלקנה תהיה יפה ופורחת והוא השקיע רבות בטיפוחה
נפטר לאחרונה בי"ט בתמוז תשפ"ד 25.7.2024.
אני מקדישה את דף התיעוד הזה לזכרו
(עליזה וייס)