כך הולכים השותלים מאמר לט"ו בשבט

תוכן:

כך הולכים השותלים - מאמר לט"ו בשבט מאת צחי פנטון

פורסם בעיתון "שער השומרון"

 

חודש שבט הגיע. חודש שבו חוגגים את ראש השנה לאילנות. ט"ו בשבט. חודש של התחדשות הצמיחה והלבלוב. השקדיה אמורה לפרוח ולהיות האילן הראשון שמוציא את פירותיו. לכן דרך אגב קוראים לפרי הזה שקד. כי הוא שקדן וחרוץ ומקדים את כולם. וזה בטח גם ראשי תיבות של משהו (מוזמנים לשלוח לי רעיונות לראשי תיבות של שק"ד). אגב, בשנים האחרונות היא קצת מתעלמת מלוח השנה... מישהו יכול להחזיר אותה לתלם?

***

מה אנחנו כאן בשער השומרון יכולים ללמוד מראש השנה לאילנות? כדי לענות על זה אנחנו צריכים קודם כל להגדיר מהם פירות בשבילנו. ילדים? מעשים טובים? בתים? ציפורים מראש כל גג יספרו לכם שברוך השם יישובי שער השומרון אכן מניבים פירות. ולא סתם פירות אלא פירות נפלאים. שכונות חדשות צצות, מאות ילדים משחקים ברחובות וממלאים את גני המשחקים. ומעשים טובים? ברוך השם לא חסר. שבת איל"ן באורנית, בר מצווה לילד מיוחד באלקנה, שבת "להושיט יד" בשערי תקוה, ועוד ועוד.

***

זו גם הזדמנות טובה להוקיר תודה ולהכיר טובה לחלוצים שסללו את הדרך לבנין היישובים הללו. אלו שחרשו וזרעו כדי שאנו נוכל לקצור ולהמשיך לשתול. אותם ראשונים שבאו לאדמת הטרשים הסלעית וההררית של מערב השומרון וגרו כאן בתנאים לא תנאים, עם חזון ועינים מצועפות. אותם משפחות ראשונות שהגיעו לכל אחד מהיישובים כאן, וספגו קיתונות של בוז מחבריהם בעיר הגדולה. "השתגעתם? איפה אתם גרים?? יש שם בכלל מכולת? יש שם גני ילדים? מה יש שם חוץ מגנרטור?". והם בכל זאת גרו. ועוד איך גרו. ושכנעו חברים נוספים לבוא, ובנו עוד בית ועוד בית, והקימו בתי ספר וחנויות וגני שעשועים. והנה אנחנו כאן, כבר אלפי משפחות מאושרות ופורחות. 

***

לאחרונה יצא לי לשמוע משבתאי אליסון -מותיקי אלקנה - שבימים הראשונים באלקנה הוא שתל עץ קטן. הוא נטע בו את כל תקוותיו והאמין שיום אחד יהיו כאן יישובים גדולים ומלבלבים. "איפה העץ הזה?" שאלתי אותו. "בוא אתי, אני אראה לך". הוא ענה. ואז הוא הוביל אותי לעץ שהוא שתל. "זה ממש לא עץ קטן!" צחקתי. "אתה כבר לא יכול אפילו להקיף את הגזע שלו.." ואז הכרחתי אותו להצטלם מחבק את העץ :)

***

אז לכולנו שלוחה ברכת נטיעה מוצלחת. שכל אחד יטע משהו -בין אם זה עץ או משאלה כלשהי- ויאמין בזה. ויתמיד. ויזכה בעזרת השם לראות את התוצאה הגדולה והנפלאה! ט"ו בשבט הגיע. חג שמייח שער השומרון!

***

וחקלאי אחד אמר פעם: "כשאני נוטע, אני עוד לא יודע. אך כשאני קוצר, אני זוכר!"