ורדה ויהודה דוידסון *

באנו, ראינו, נשארנו

הגענו לאלקנה בתחילת שנת הלימודים  תשל"ז 1977 מרמת גן עם חמשת ילדינו.

 

משפחה זה הכול 

כשהגענו היה הבן הבכור מאיר בן 15 והצעירה אורלי בת 3.6. היום מאיר גר בעכו, איל ומשפחתו גרים בפדואל, בתנו נילי ומשפחתה גרים באלקנה, הבן נעם עם ילדיו בגבעת שפירא ואורלי וילדיה גרים באלקנה.

 

"חוק הדתיים השלובים" 

מאיר היה נשוי ליעל דהאן שהיא בתם של חנה ואברהם דהאן, מראשוני העולים ליישוב. להם 5 בנים. היום כולם נשואים ובעלי משפחות אוהבי הארץ ובוניה.

 

"העבודה היא חיינו" 

יהודה רואה חשבון. ורדה עובדת סוציאלית.

 

סיפורים מהשנים הראשונות 

הרושם הראשון כשראינו את האשקובית שקיבלנו, היה שהיא עומדת על כרעי תרנגולת מעל לבור. שמנו קרש עבה שמצאנו שיאפשר מעבר לאשקובית. מסביבנו שבילים בתוליים וזמן קצר לאחר מכן גשם ובוץ. עם זאת, חוויה חזקה מאד והרגשה נפלאה של "הגשמה" של ישוב הארץ. דלתות פתוחות, ארוחות משותפות בחגים ובשבתות ובניה של קשר משפחתי של ממש, בין מעט המשפחות שהיינו. שמחה של יצירת יש מאין.

 

"המתנדבים בעם"

כל אחד עשה את מה שיכול, ומבחינתנו הרגשה שתמיד אפשר וצריך לעשות יותר.

 

אחד יחיד ומיוחד 
הקמה ובניה של משהו חדש – שהולך ומתממש לנגד עינינו. אנחנו מאד גאים במסגרת החינוך שקיימת באלקנה ובמסגרות הקהילתיות השונות לכל הגילאים.

 

שינוי לטובה

 לדעתנו, צריך לשמור על ישוב יפה ונקי יותר, אוזן קשבת לתושבים בגילאים השונים ובצרכים השונים.

         

הנה נאחל
כדי לחזק את הישיבה במקום צריך לדעתנו, בבוא הזמן, לאחד את הישובים הקרובים לאלקנה לעיר עם כל המשתמע מכך. אנחנו גאים מאד במה שיש היום, באנשים שהגיעו לאלקנה וחיים פה, במוסדות החינוך המפוארים ובנוער הנפלא שגדל כאן. כדאי להוסיף לימודי קודש בכל הנושאים של הספריה היהודית – מהצעירים ועד למבוגרים.

אלבום התמונות של משפחת דודסון, מהשנים הראשונות באלקנה, נסרק והוכנס למדור תמונות בארכיון. לצפייה בתמונות לחצו כאן