מלכה וצבי אמיתי *

באנו, ראינו, נשארנו 

הגענו לאלקנה בשלהי שנת תשל"ט (1979) מרמת גן. רמת גן של קיץ 1979 הייתה בשבילנו נחיתת ביניים במסע מדרום קליפורניה אל אלקנה. הגענו לאלקנה עם שלושה ילדים: אלי שהיה בן 8.5, ורד שהייתה בת 6 ושרית שנולדה בארה"ב והגיעה לאלקנה לפני יום הולדתה הראשון. הקשר שלנו לאלקנה החל בבית כנסת "הלל" ברמת גן כאשר הצטרפנו, מלכה ואני, לגרעין מערב השומרון עם הקמתו. בתחילת שנת 1977 הוצע לי לצאת לארה"ב מטעם תדיראן תקשורת, להשתתף בפיתוח מערכת תקשורת עבור חיל האויר, וכך החמצנו את שתי העליות הראשונות לאלקנה.

 

משפחה זה הכול 

מלכה ז"ל ואני נישאנו בשנת תש"ל 1970. שנינו היינו רמת גנים ולאחר נישואינו המשכנו לגור ברמת גן. ברמת גן נולדו שני ילדינו הגדולים אלי וורד. בשנת 1977 נשלחתי לעבוד בארה"ב ושם נולדה בתנו השלישית, שרית. שתי בנותינו הצעירות, רננה ושיר נולדו באלקנה. אלי גר עם משפחתו באלקנה, עובד כראש תחום פיתוח תוכנה בחברת אלביט, נשוי ליפי העובדת בהנהלת בתי המשפט ולהם ארבעה ילדים: נטע, דוד, איתי ונעה. ורד, פסיכולוגית חינוכית נשואה לשמוליק שלח ולהם שלושה ילדים: יונתן, תמר והדס. שרית, רופאה גניקולוגית עובדת בבית החולים שערי צדק, נשואה לרוני הלמן, חוקר ומרצה באוניברסיטה העברית. למשפחה שלושה ילדים: אורי, שי וזהר והם מתגוררים בצור הדסה. רננה מורה ורכזת שכבה בבית ספר תיכון בפתח תקוה, נשואה לנתי דויטש, עורך דין עצמאי. רננה ונתי גרים בפתח תקוה ולהם שלושה ילדים: רותם, הדר ואייל. שיר מטפלת בפסיכותרפיה גופנית ובשיאצו עובדת בקופת חולים מכבי ובקליניקה פרטית.

 

"חוק הדתיים השלובים" 

בן, כלה וארבעה נכדים מקסימים (משפחת אלי ויפי אמיתי) שגרים בשכונה הצפונית.

 

"העבודה היא חיינו" 

מלכה ז"ל עבדה במשך רוב שנותיה כמורה לאנגלית. בסמוך להקמת האולפנה באלקנה, מלכה החלה ללמד שם אנגלית ולאחר מספר שנים נטלה על עצמה את ריכוז המקצוע בחטיבה העליונה של האולפנה. מלכה הייתה מורה קפדנית ויחד עם זאת רגישה לתלמידותיה. תלמידותיה הגדירו אותה כמורה לחיים, מורה שלא ויתרה על אף תלמידה, אשה עם עמוד שדרה חזק, מקצועית ומעל הכל: מורה שאהבה את תלמידותיה. פרט להוראה מלכה עסקה בתרגום מאנגלית לעברית. אני עסקתי בפיתוח, שיווק וניהול מערכות וטכנולוגיות מידע. התחלתי את עבודתי בהיותי בשירות חובה בצה"ל והמשכתי בתדיראן תקשורת, מנהל חטיבת זמן אמת בקונתהל, סמנכ"ל מערכות תקשורת בנס טכנולוגיות וסמנכ"ל טכנולוגיות מידע במפעל הפיס.

 

סיפורים מהשנים הראשונות 

בראשית שנת 1976 השתחררתי משירות קבע בצה"ל והצטרפתי למזכירות הגרעין. מהפעילות במזכירות הגרעין זכורות לי בעיקר הפגישות עם השר ישראל גלילי שהיה יושב ראש ועדת השרים להתיישבות ועם שר השיכון אברהם עופר. שני השרים, אנשי מפלגת העבודה, תמכו במאבקנו להתיישב בשומרון ואפשרו למינהל לבנייה כפרית במשרד השיכון וליוסי מרגלית שעמד בראשו לקיים איתנו פגישות עבודה. בסוף שנת 1976 נוכחנו כי למרות התמיכה של השרים גלילי ועופר הממשלה אינה ממהרת לאשר את עלייתנו לקרקע ואז החלטנו לגייס לעזרתנו את הכנסת. ניסן ואני עלינו לכנסת והצלחנו להחתים את רוב חברי הכנסת על עצומת תמיכה בהתיישבות במערב השומרון. חבר הכנסת הראשון שחתם על העצומה היה מנחם בגין ז"ל. העצומה פורסמה על עמוד שלם בעיתון מעריב שהיה אז העיתון הנפוץ ביותר במדינה והמשפיע ביותר.

 

"המתנדבים בעם"

בסמוך לעלייתנו לאלקנה נבחרתי לוועד הישוב ואחר כך למועצה המקומית. השנים שבהם שירתתי במועצה היו משמעותיות מאד, שכן בשנים אלה עוצבה דמותו של הישוב והוקמו השכונות הראשונות בישוב הקבע. במסגרת שירותי במועצה הייתי אחראי לנושאי חינוך ותרבות וכיהנתי כיושב ראש הועד המנהל של האולפנה. בתקופות אחרות הייתי חבר בוועד עמותת אשל אלקנה ושימשתי כיושב ראש העמותה. הקמתי את בית המדרש לתנ"ך באלקנה והפעלתי אותו במשך שלוש עשרה שנים. לימדתי בהתנדבות מתמטיקה באולפנה, מלמד פרשת שבוע בבית הכנסת אשל אלקנה ומנהל את קבוצת המטיילים שהוקמה על ידי עזריאל וציפי קדים.

 

אחד יחיד ומיוחד 

מקום שמשלב תורה, עבודה וגמילות חסדים ולצד כל אלה, חברויות נאמנות.

 

שינוי לטובה

צריך להגדיל את מספר התושבים לרמה שתאפשר הקמת מרכזי תרבות ומסחר נאותים.

 

הנה נאחל 

עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל.